נולד בשנת 1881 בעיר קירוב, פולין, שהיתה חלק מרוסיה הצארית. מיכאל השתייך לארגון הציוני בעירו והיה חבר פעיל בו. מיכאל היה נשוי ואב לחמישה ילדים. את משפחתו הענפה פרנס מעבודתו כחייט. באביב 1921 לקח את שני בניו הבוגרים ועלה לארץ-ישראל. הכוונה היתה שלאחר שיתבססו בארץ יגיעו ארצה גם שאר בני המשפחה. מיכאל ובניו הגיעו ארצה בסוף אפריל 1921 והועברו לבית העולים בעיבורי יפו. בפרוץ מאורעות תרפ"א, ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), התנפלו המוני ערבים על בית העולים, הרגו ופצעו רבים מיושביו. בהתקפה נהרג מיכאל ובנו הבכור אפרים נפצע קשה. מיכאל הובא לקבורה בקבר אחים בבית-הקברות הישן בתל-אביב. השאיר אחריו אשה, ארבעה בנים ובת.

רשימה לזכרו נתפרסמה בשבועון "קונטרס", בספר "די בלוטיגע טעג אין יפו" ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.

בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בבית העלמין טרומפלדור, תל אביב , בישראל. כינוי נוסף-מיכל.